פסק-דין בתיק תע"א 3192-09

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         בפנינו תביעה של מנהל חשבונות שעבד אצל הנתבעת למעלה משמונה וחצי שנים מחודש ינואר 2001 ועד אוגוסט 2009 עת פוטר.

2.         בתביעה מבקש התובע לקבל פיצויי פיטורים, הלנת פיצויים פיטורים, פדיון חופשה, גמול שעות נוספות. מנגד, ביקשה הנתבעת לקזז סכום של 1,711 ש"ח, פוליסת ביטוח רכב לשנת 2004 ששולמה באמצעות כרטיס האשראי של הנתבעת, שלא כדין.

3.         בדיון היום הסכימו באי כוח הצדדים, בהתאם להצעת בית הדין, לשלם לתובע יתרת פיצויי פיטורים בסך 10,825 ש"ח. וכן, יתרת פדיון חופשה בסך 10,334 ש"ח. להסכמה זו ניתן פסק דין חלקי במעמד הצדדים.

4.         נותר אפוא לעסוק בשאלת זכאות התובע לגמול עבודה בשעות נוספות, לפיצויי הלנה ומנגד לבחון את טענת הקיזוז בגין תשלום פוליסת הביטוח כאמור.

5.         לטענת התובע הייתה מסגרת עבודה קבועה של חמישה ימים בשבוע 9 שעות כל יום. שבוע עבודה שהיה בעבר בין 45 שעות קוצר במהלך השנים ל- 43 שעות. כיוון שכך והואיל והייתה מסגרת קבועה שכללה שעת כניסה ויציאה - 17:00-08:00 הרי שעבד כל שבוע 45 שעות,  בשעה ששבוע עבודה היה צריך להיות 43 שעות. לנוכח זאת זכאי הוא לתשלום בגין עבודה של שעתיים נוספות ולגמול עבודה בשעות נוספות. הואיל ועבד 364 שבועות זכאי הוא לסכום של 50,050 ש"ח.

6.         לטענת הנתבעת לא הוכחה מסגרת קבועה של עבודה העולה על 43 שעות. בכל אופן, בימי העבודה יצא העובד קודם לשעה 17:00 והגיע אחרי השעה 08:00. מה גם, שבמהלך היום נטל לעצמו הפסקות. עוד טענה כי כלל עובדי המפעל נדרשו להחתים כרטיס נוכחות אך התובע עשה דין לעצמו ולא החתים כרטיס. לפיכך, לא ניתן ללמוד מה היו שעות העבודה האמיתיות, שלו שהיו פחותות מההיקף לו הוא טוען. 

6.         בפנינו העיד התובע מחד ומאידך מר אלי סאן בעל המניות ומנהל הנתבעת. הצדדים סיכמו בעל פה מיד עם תום הדיון ולהלן פסק דיננו.

דיון והכרעה

7.         באשר לעבודה בשעות נוספות הרי שאנו מקבלים את עדותו של מר אלי סאן לפיה, התובע הלכה למעשה הגיע לעבודה לאחר השעה 8.00, יצא בדרך כלל לפני השעה 16:40. וכן את הטענה כי במהלך יום עבודה, נהג לעשות הפסקות, שארכו כחצי שעה כל יום. לנוכח זאת, הרי ששבוע העבודה של התובע לא עלה על 43 שעות שבועיות. לפיכך, אין מנוס מדחיית התביעה לקבלת הגמול בגין עבודה בשעות נוספות.

8.         באשר לפיצויי ההלנה הרי שאין חולק כי מרבית פיצוי הפיטורים שולמו לתובע, באמצעות שחרור הכספים בקרנות בסך של 73,085 ש"ח בסמוך לסיום עבודתו. נותרה אפוא יתרה בסך של 10,856 ש"ח, כאשר הנתבעת שלחה לתובע שיק על סך 2,089 ש"ח עם תאריך פירעון 5/7/10, השיק שלא נפרע והוחזר לנתבעת במעמד הדיון היום.

לטענת הנתבעת מדובר בטעות כנה המצדיקה הפחתת פיצויי הלנה. לטענת התובע, לא הייתה מחלוקת אמתית והיה על הנתבעת לשלם לו את יתרת פיצויי הפיטורים (אחרי שחרור הכספים בקרנות) עם סיום עבודתו. לאחר עיון בטענות הנתבעת באשר לפיצויי פיטורים כן מצאנו שיש הצדקה להפחית את פיצויי ההלנה בשל טעות. יחד עם זאת, לאחר שהוגש כתב התביעה והתצהיר עם המסמכים שצורפו להם יכולה הייתה הנתבעת לברר לאשורן את החישובים שערך התובע. הנתבעת לא עשתה די כדי ללבן העניין. לנוכח זאת, אנו מחליטים להפחית את פיצויי ההלנה ולהעמיד אותם על שיעור של 15% לשנה בצירוף הפרשי הצמדה כל זאת מיום 1/9/09 ועד לתשלום בפועל ביחס לכל הסכום של יתרת פיצויי הפיטורים דהיינו, 10,856 ש"ח (מבלי להבחין בין עיקר הסכום לבין הסכום של 2,089 ש"ח, ששיק עליו נשלח כאמור באמצע שנת 2010).

9.         טענת הנתבעת לקיזוז בגין תשלום עבור פוליסת הביטוח של התובע נדחית על ידינו. מדובר בתשלום בכרטיס אשראי פרטי של מר סאן. תשלום כזה לא בהכרח רשאית הנתבעת לדרוש שיקוזז מחובה. בכל אופן, לא הייתה מחלוקת כי שנה קודם לכן שילמה הנתבעת באמצעות כרטיס האשראי של מר סאן, את פוליסת הביטוח של התובע, כפי שעולה מנספח ו' לתצהירו של התובע. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי יש לנכות את פרמיית הביטוח ששולמה עבור התובע לשנת 2004. טענה זו קשה לנו לקבל. העובדה ששולמה (בכרטיס אישי של מר סאן) פרמיית הביטוח לשנת 2003 יכולה ללמד כי היוו אלה חלק מתנאי העבודה, אותם העניק מר סאן לתובע. כך היה בשנת 2003. יש להעריך כי כך נעשה אף בשנת 2004. עניין זה לא התברר די הצורך. לנוכח זאת התרשמותנו הינה שמדובר בחלק מתנאי העבודה שהוענקו לתובע אצל הנתבעת. לא שוכנענו כי מדובר בתשלום שנעשה שלא כדין על ידי התובע. לנוכח זאת, טענת הנתבעת לקיזוז פרמיית הביטוח לשנת 2004 בסך 1,711 ש"ח נדחית.

סוף דבר

10.        הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים:

א.         הפרש פיצויי פיטורים בסך 10,825 ש"ח.

ב.         פיצויי הלנה, על פיצויי פיטורים בסכום הנ"ל בסעיף א', בשיעור 15% ריבית שנתית בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1/9/09 ועד התשלום בפועל.

ג.          יתרת פדיון חופשה בסך 10,334 ש"ח.

ד.         הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח בשים לב לתוצאה כאמור.